הטמעת תרבות ארגונית / אלעזר סלע

אלעזר סלע מסביר לקהל הגולשים בבלוג הרשמי שלו מהם התנאים הנדרשים ליזמות פנים ארגונית תרבות ארגונית: מאופיינת בערכים ובנורמות התומכים ביזמות. מדגישה היבטים כגון: עידוד ותגמול עבור התנסויות ורעיונות חדשים בראיה לטווח ארוך, הקצאת משאבים זמינים למחקר ופיתוח, האצלת אוטונומיה ועצמאות לעובדים, פיתוח גמישות ונטילת סיכונים גם במחיר כישלונות וטעויות בדרך. ארגונים המאופיינים בתרבות יזמית יהיו בעלי מבנה ארגוני פחוס, רישות חברתי (נטוורקינג) ועבודת צוות בקרב העובדים. הנהלת הארגון צריכה להתבונן לטווח הרחוק על מנת להעריך את הצלחת המיזם ותרומת כל אחד מהאנשים המשתתפים במיזם בפרט יזם פנים ארגוני: בעל אפיוני מנהיגות הולמים. נוסף להיותו יצירתי, גמיש ובעל חזון, על היזם להיות מסוגל לעבוד במבנה תאגידי. נדרש לעודד עבודת צוות ולהפגין תכונות “דיפלומטיות” בעת עבודתו בכפוף למסגרת ארגונית קיימת. מוגבל בזמן וחייב להראות תוצאות בפרק זמן סביר. כמו כן, נדרש שיח פיתוח ותמיכה חזרה של חברי הצוות. לבסוף, עליו להיות נחוש על מנת להתגבר על מכשולים וקשיים בלתי צפויים מחויבות של הנהלת הארגון: יזמות פנים ארגונית דורשת מחויבות מצד ההנהלה ובמיוחד מההנהלה הבכירה. על הארגון לבחור בקפידה מנהיגים כיזמי פנים, לפתח קווי מתאר עבור המיזמים, להיות מוכנים לתמוך בקצב צמיחה מהיר תוך נטילת סיכונים מתאימים, ולהתוות ציפיות טרם תחילתה של תכנית יזמות הפנים. הכשרת הצוותים היא מרכיב חשוב של התהליך. כאשר מודלים לחיקוי ומיזמים פנימיים נוצרים כל העת בארגונים, ההנהלה צריכה ליצור מערכת תמיכה חזקה ע”י הקצאת משאבים נדרשים יחד עם מערך תמריצים ותגמולים לעידוד חברי הצוות היוזם. כמו כן, על הארגון לבסס מערכת שליטה ובקרה כדי לפתח את המיזמים שהצליחו או לבטל את המיזמים שנכשלו. ארגון יזמי לעומת מסורתי- 1. תרבות ארגונית – יזמית – מעודדת ומתגמלת התנסויות ורעיונות חדשים, תאגידית טיפוסית – זהירה, איסוף מידע רב, החלטות מסוכנות נדחות. 2. שוני בערכים משותפים: תאגיד מסורתי היררכי מטבעו, נהלים ממוסדים, מערכת דיווח, התרבות היזמית – מבנה ארגוני שטוח ומרושת הכולל עבודת צוות, מדריכים, יחסי עבודה קרובים. 3. מעבר לכך ארגון יזמי: פועל בגבולות הטכנולוגיה, מעודד רעיונות חדשים, גישת עבודת צוות, מערכת תגמולים, על בסיס התנדבותי, משאבים זמינים, הארגון מעודד עריכת ניסויים ושגיאות, מאפשר כישלונות, אין גורמים מעכבים, משקיעים.

pexels-photo-1204649

Advertisements

אלעזר סלע – הערכת שוק התרופות

אלעזר סלע יכול להעריך לגבי שוק התרופות בארץ ובעולם מבחינת האסטרטגיה ב02 אופנים :1 .להעריך בדיוק את השותפים ומהי הדרך הטובה ביותר לנהל את הישות הזו. 2. דרגת הסימטריה בין השותפים. כאשר שותף אחד מרגיש שהוא מביא לשולחן יותר מהאחר או שיש הבדלים באשר למטרות המיזם בעיות צצות. על המנהלים להגיע להסכמה באשר למטרות המיזם ולמשאבים הדרושים . חייבים לטפח יחסים טובים. 3. הציפיות מהמיזם המשותף צריכים להיות ריאליות. 4. התזמון חייב להיות נכון.. דוגמא להצלחה של רכישה: ” טבע רכשה את חברת איווקס ב-7.4 מיליארד דולר היות שהשלימה את טבע בשווקים הגיאוגרפיים ובסל המוצרים. העסקה חיזקה את האיזון בטבע בין התחום הגנרי של טבע לבין הפיתוח של תרופות מקוריות, ואפשרה למנף את שרשרת האספקה של טבע, שהיא הטובה בעולם, ולנצל את חטיבת הכימיה של טבע לשיפור הרווחיות של מוצרי איווקס, שאינה מחזיקה ביכולות כימיות של פיתוח חומרי גלם. המיזוג הוא חלק מתהליך הקונסולידציה בשוק הגנרי, שמתכנס לקראת ש”מ שבו יש שתי חברות חזקות-טבע וסנדוז ומספר רב של חברות קטנות. רכישת איווקס מוסיפה לטבע 11 מוצרים הפונים לשוק של 32 מיליארד דולר במונחי מחיר תרופת המקור. מנכ”ל החברה העריך כי העסקה תיצור בתוך שנתיים סינרגיות של מכירות ועלויות שערכן 150 מיליון דולר לשנה ונובעות מהרחבת בסיס הלקוחות וניצול המערך המפותח של ייצור חו”ג של טבע. דוג’ לכישלון: הכישלון של זכי רקיב-טריון נמכרת ב-140 מ’$: 14 שנים לאחר שהקימו את חברת טריון 93′ ותשע שנים מאז שהנפיקו אותה בנאסד”ק, האחים זכי ושלמה רקיב הרימו ידיים. טריון שהחלה דרכה כחברה לפיתוח וייצור מודמים לגלישה מהירה באינטרנט על גבי רשתות הכבלים שגייסה בשנות הבועה העליזות 162.5 מ’$ בשתי הנפקות של מניות לציבור ועוד חצי מיליארד $ באג”ח להמרה, ושרכשה חברות בסיטונות תמורת כמעט מיליארד דולר-נמכרת למוטורולה האמריקאית ב-140 מ’$ בלבד. מוטורולה תשלם $1.8 בעבור כל מניית טריון, שבסוף תקופת הבועה (מארס 2000) נשק מחירה ל-140 דולר. האחים רקיב הם דוג’ קלאסית למוגבלות הניהולית שמאפיינת יזמי הייטק רבים, שמתקשים להפנים את ההבדל בין ניהול סטארט-אפ לבין ניהולה של חברה בוגרת.

אלעזר סלע – שנה חדשה של הצלחות

אלעזר סלע קרא פוסט מרגש לרגל השנה החדשה שנמרוד המנטור כתב

לקום לעשרות התראות והודעות כל בוקר, ולראות את אחת מקהילות הנוודים השוקקות חיים ביותר בעולם הנוודות, על אף גודלנו הקטן – סיפוק גדול.

החלק הטוב? אנחנו רק בתחילת הדרך.

צמחנו בקצב יפה, ואפשר לומר בוודאות ש-סך הקהילה גדולה מסך חבריה.
היה לנו את כנס נוודים דיגיטלים הראשון בישראל, ו-4 מפגשים רשמיים של הקבוצה, אני פשוט לא מאמין שעד לפברואר, אנחנו כ-קהילה, לא היינו קיימים.

תודה לכם, תודה שאתם פה, פעילים, מגיבים, ותורמים.

בפן האישי זו הייתה שנה מסחררת עם הרבה עלויות, ירידות, ושינויים – וזה מה שעושה את הכל כל כך כיף ומרתק.
הצלחתי סוף סוף לרדת מ-50 טיסות לשנה, וגם לבקר בפחות מ-30 מדינות (ב-2018 המטרה שלי הייתה לטייל פחות), הספקתי להרצות בישראל, קנדה, איים קנרים וקולומביה, ולהוות השראה לאנשים רבים שנתקלתי בדרכים, ובתמורה – הם העניקו לי השראה בחזרה.

תודה לכם, על כל התודות שלכם.

להצלחה הזו יש כל כך הרבה שותפים, קודם כל אתם. ואותם יחידים שעוזרים לי מאחורי הקלעים במסע המופלא הזה שנקרא חיים – תודה לכם, שוב.

שנה טובה. תגידו ‘כן’, צאו לגלות את העולם והמשיכו לרדוף אחר החלומות שלכם.

אלעזר סלע – כיצד תעדיפו לעבוד

אלעזר סלע חקר ומצא בפייסבוק – מה דעתכם לגבי קונספט co-living ו-co-working למיניהם?
(ספציפית מעניין אותי אם מניסיונכם הייתם מעדיפים את זה על פני שכירות נפרדת ועבודה בחלל/בית קפה נפרד).

נשמח להמלצות לכאלה בתאילנד, גמישים לגבי היעד(-:

עושים לי בעיקר רעש ובלאגן בראש, באופן אישי אוהבת את הספייס האישי שלי כשמדובר במגורים ובלהתרכז באמת בעבודה ולהיות בפרודקטיביות גבוהה. אלא אם זה לכמה ימים או נקודתית ואז ה-co למיניהם זו אחלה חוויה.

(זהו, בכל היתר אוהבת אנשים וחברה בטירוף, נשבעת חחח)

למה רעש ובלאגן? סביבת המגורים והעבודה לא הופרדו כיאות?

אני אגב לא בהכרח אוהבת אנשים וחברה בטירוף, פשוט מודעת ליתרונות פוטנציאלים של זה, לכן גם השאלה חח. 

אני אוהבת את הבידוד ואת השקט המוחלט שלי כשאני עובדת, כותבת או עוסקת בפיתוח יצירתי ומיזמי שדורש ממני ריכוז ומיקוד גבוה.

זה אף פעם לא יכול לקרות במקום ציבורי / משותף, כי אני מאוד רגישה לגירויים מבחוץ, לשיחות, לטמפרטורה (אם קר מידי / חם מידי זה מפר בקלות את הריכוז) וגם האוזן שלי נודדת וקולטת הכל. 🙈

בגלל זה ספריות לדוגמה, הן מעולות עבורי, לעומת בתי קפה למשל שפחות. למרות שכקטנספט זה מגניב לגמרי. 🙂

ספריה אכן נשמע אידיאלי, אם כי תמיד מעורר בי את התהייה מה עושים עם שיחות טלפון.
יצא לך להסתובב במזרח? לא מצאתי פה הרבה פינות שקטות עם אינטרנט טוב
 ע”פ אלעזר סלע מתגובות הפייסבוק:
 גם טרקליני עסקים ולובים בבתי מלון פחות עבדו עבורי עשרות פעמים. למרות שטרקלין עסקי נטו מיועד לביזנס. מרגיש לי קצת יותר מידי תנועה… למי שפחות רגיש זה נראה לי פגז.
 כמעט ואין לי כאלה. בניתי את העסק באופן כזה שרוב התהליכים מתרחשים באוטומציות, וכל היתר לרוב מייל/וואטסאפ של התעדכנות זריזה ומשובים שלי ללקוחות או לצוותים שאני מנהלת בעסק.
ואם יוצא שיש שיחה פה ושם, מרכזת לי שעה מרוכזת ותופרת את כולן בזו אחר זו (גם כדי לא לקטוע את הריכוז, כי אני נודדת בקלות מאוד).
 במזרח עוד עבדתי עם חבילות אינטרנט מישראל, הרבה לפני שידעתי על הפתרונות האחרים, מה זה נוודות ואיך אפשר לחסוך ולהשתדרג בפן הזה. 🙂
אז לצערי פחות יודעת לענות לך. אם כי, מצאתי שבערים מרכזיות לובי של בתי מלון ובחלק מהמסעדות (החדשות והיוקרתיות יותר שמיועדות לתיירים), יש לפעמים אחלה ווי-פיי.
אף פעם לא הייתי במקום הזה, ככה שיכול להיות שיש להם הפרדה טובה.
בהרבה מקומות כאלה ההפרדה היא פחות טובה.
בנוסף, אין לי צורך בוורקספייס כל יום, ככה שאני מעדיף להיות מופרד ורק להגיע כאשר אני באמת צריך.

אלעזר סלע – תושב חוזר

אלעזר סלע קרא בפייסבוק פוסט עם שאלה מעניינת והוא מעוניין לשתף אתכם גם. אנחנו בעצירה בארץ אחרי 20 שנות נדודים, תושבים חוזרים ולכן זכאים לקורס בעלות של עד 8000₪. ראיתי שרבים כאן מתחום השיווק הדיגיטלי ולמרות ההמלצות על מקורות חינמיים אשמח גם להמלצה על לימודים בתשלום. מישהו עשה את הקורס כאן בארץ? מכללה? אוניברסיטה פתוחה? מה מומלץ? תודה!

אלעזר סלע מסביר את מה שהוא קרא בפייסבוק

כן בהחלט, במכללה האקדמית רופין.
במסגרת לימודי התעודה שלהם במחלקה ללימודי חוץ (התמחות בשיווק דיגיטלי).

ממליצה בחום, עולם אחר לגמרי. לימודים עם מיטב המוחות בתעשייה וברמה הכי גבוהה שיש (כולל הרצאות אורח וסדנאות כתיבה שיווקית, בין היתר עם הגדול מכולם – רוני אפלבוים(!), מסחר אלקטרוני עם לירן וייס, בניית אתרים, מבוא לעיצוב גרפי, SEO, קידום ממומן, גוגל אנליטיקס, גוגל טאג מנג’ר, כלי מחקר, כל הרשתות החברתיות, אוטומציות, בוטים, עמודי נחיתה, רשימות תפוצה ועוד).
ריכזו לי את כל הידע האפשרי במקום אחד, בצורה רציפה ומסודרת ועם כל העדכונים החמים ביותר בשוק (כולל כל הטעויות האפשריות שמשווקים דיגיטליים לא יודעים שהם עושים ואיך להימנע מהם).

היה לי כיף ומעניין בטירוף. יצאתי מרוצה מאוד, והחזרתי את עלות הקורס עוד לפני שסיימתי אותו. ממליצה בחום. 🏆

המון הצלחה בכל שתבחרו
ונחיתה קלה, מהירה ונעימה בארץ ⁦❤️⁩

אלעזר סלע – חודש וחצי באתונה לנווד

אלעזר סלע קרא פוסט מעניין של נווד שחי חודש וחצי באתונה ועבד תוך כדי – להלן מה שהיה לו לומר

***סיכום חודש וחצי באתונה***

אז אתונה בכלל לא הייתה בתוכניות,
חורף וקר, יותר מתאים עכשיו תאילנד או מקום חם אחר באסיה
אבל אז פגשנו בחור יווני בכנס בארץ שהמליץ בחום להגיע ל business and pleasure
מפה לשם ויתרתי על יעד קייצי והגעתי לאתונה

לקח לי קצת זמן להתרגל, בעיקר לקור (מזכיר את ירושלים), לבחור מכור לחופים ושמש כמוני זה לא פשוט

ואז התגלה הקסם אלעזר סלע מציג כי יש:
אווירה טובה
אנשים טובים, פתוחים, מדברים אנגלית
אוכל טוב, טעים וזול עם הרבה אפשרויות לצמחוניים כמוני
לינה זולה עקב אינפלציית airbnb
מטרו נוח שאפשר להגיע איתו לכל מקום
חללי עבודה, בתי קפה, ברים ושלל מקומות roof top מגניבים עם תצפית יפה לאקרופוליס
וחוץ מכל זה גם יזמות, אירועי נטוורקינג וסטרטאפים
שלל מקומות ליוגה ואירועים רוחניים
והזדמנות טובה להשקיע בנדל”ן
מה אפשר לבקש יותר מזה?

אז עם מה יצאתי משם?
הרצאה בפני 50 איש על seo
מפגשי יעוץ לסטרטאפים יוונים
לקוחות חדשים ו-connections
חברים חדשים מרחבי העולם
שיתופי פעולה למיזמים חדשים
והשקעות בנדל”ן!

אתונה היית טובה אליי, נתראה שוב בקרוב

דירוג יעד במדד שגיא:
מחיה 5/5
בילוי 5/5
אוכל 5/5
אווירה 5/5
מזג אוויר 4/5 אם באים בסתיו או אביב זה 5
סה”כ 4.8

מעניין, מה התקציב החודשי כדי לחיות באתונה? נגיד עם תנאים של דירת סטודיו לבד, לא בדיוק במרכז אבל גישה נוחה לתחבצ (ואיך התחבצ באמת), הרבה לבשל בבית אבל גם לאכול בחוץ פעם פעמיים בשבוע וברים מדי פעם?

סטודיו במיקום טוב לא בדיוק במרכז אתה יכול למצוא ב600 דולר. כתבתי שיש מטרו מעולה, יש גם אוטובוסים אבל לא השתמשתי. לפי מה שאמרת אתה יכול לחיות ב1000 דולר. לגבי סופרים לא כולם זולים צריך למצוא אחד זול או לקנות פירות וירקות בשוק, במיוחד אם רוב התזונה שלך אתה מכין בבית.

כן. אתונה לא הקרם דה לקרם של אירופה אבל מקום ראוי בהחלט. אם לגור ממליץ באזורי המרכז והסובב מרכז. תיסיו, פסירי, מונסטירקי והאזור (העיר ענקית) לנוף הכי יפה הר ליקבטוס. לשיא ההיפסטריאדה שכונת אקסרחיה (קרוב להר)

 

אלעזר סלע פלט’ לעצמאיים

אפוורק – אלעזר סלע מציג את.

זאת פלטפורמה אינטרנטית שמקשרת בין פרילאנסרים לבין עבודות.

זוהי פלטפורמה שמחברת בין פרילנסרים לבין פרוייקטים \ עסקים.

פופלרית מאוד בקרוב נוודים דיגיטליים ומומלצת מאוד.

יש לא מעט תחרות שלוחצת את התעריפים למטה, אבל מי שבונה נסיון ופרופיל טוב – אפשר לגמרי להתפרנס מזה.

זה דומה במידה מסויימת ל-פייבר, רק יותר מקצועי, תעריפים גבוהי יותר, ומכוון למקצועות ושירותים מסויימים.

אתם פרילנסריים או מחפשים פרילנסריים?
זה מקום טוב להתחיל >>>

אלעזר סלע - כמו בניו יורק

אך  הרבה השקעה רק בשביל למצוא את הפרוייקטים שרלוונטיים לך ואז כאב ראש כדי לזכות בהם. על פי אלעזר סלע  ראיתי שאנשים מציעים את עצמם במחירים מאוד זולים ביחס לשוק. לפחות בתחום התיכנות

תשובות בפייסבוק בנושא: לרוב המחירים די ״זנותיים״, ובכל המקרים שעבדתי דרך האתר זה כי ה״מעסיק״ פנה אלי ולא אני אליו.

פלטפורמה מאוד מבטיחה, מה שלא אהבתי זה בשביל לפרסם את הפרופיל אני חייבת לשלם לאתר. כיאלו אין תקופת ניסיון משהו כזה, שיוכיח לי שווה באמת לשלם לאתר, ולא להגיע לסיטואציה שאני משלמת אבל מרוב תחרות לא מקבלת את העבודה.

אני ממש אהבתי את rentacoder.com ז״ל ואז כמו כל דבר טוב קנו אותם והרסו את המנגנון…

 

אלעזר סלע על Google Photos

אלעזר סלע בטוח שאני לא היחיד פה שמצלם אלפי תמונות ווידואים מכל המקומות החדשים והסצנות החברתיות שקורות במשך השנה. מעניין אותי לדעת איך אתם מסדרים את התמונות בזיכרון ודואגים לגיבוי.

אצלי עד עכשיו המכשירי סמסונג מעלים ישר לתיקייה שנמצאת בדרופבוקס ואז ידנית אני מסדר את זה לפי החודשים או הטיולים בשנה. היתרון, זה יותר אישי ואפשר לסדר את זה לפי נושאים, החיסרון זה מאד טיים קונסיומינג.

מה עוד בעיה? עכשיו למשל מאז יוני 2018 שום דבר לא עלה לי לכונן (כנראה ביטלתי את זה) ועכשיו לסדר את זה מחדש שהכרטיס זיכרון של ה 60 ג’יגה כמעט מלא.

מר אלעזר סלע

שיטה אחת שמר אלעזר סלע ראה שיכולה להיות מעניינת זה לסדר באלבומים ישר על הסלולרי וככה זה גם יעלה את זה לכונן.

ואם אתם מגבים כמוני את התמונות בענן, האם אתם מגבים את אותו ענן עם כונן ענן אחר?
Google photos! הטלפון מסנכרן אוטומטית, אפשר לייצר תיקיות משותפות, והכי חשוב על פי אלעזר סלע – זה חינם! לכל תמונה עד עשר מגהבייט אם אני זוכר נכון.
לגמרי google photos, במיוחד שאני עם pixel 2 ולכן לא מוגבל באחסון גם עבור האיכות הכי גבוהה של התמונות.
ולא באמת צריך אלבומים, כי גוגל מסדר לכם אותם אוטומטית ובגלל ה machine learning המדהים, מספיק לחפש מילה מסויימת ולקבל את כל התוצאות הרלוונטיית.
אני אישית מגבה אוטומטית ב-Google Photos
במקביל אני עושה גם גיבוי ידני עם האפליקציה PhotoSync שדרכה אני קובע איך הגיבוי יהיה מסודר, למשל:
2018 >> 12 >> 18
ככה זה מגובה לפי שנה, חודש ויום.
מה שצריל זה שהטלפון והמחשב יהיו על אותה הרשת.
את הגיבוי הזה אני עושה ישירות לדיסק חיצוני שמחובר למחשב

אלעזר סלע על פייפאל

אלעזר סלע מבצע התייעצות לגבי פייפאל
כידוע, פייפאלישראל מערימה קשיים בהתחברות לאתר אם אני לא נמצאת בארץ ופעולות פשוטות כמו לשלוח כסף אני לא מצליחה לעשות. אני חושבת לפתוח חשבון פייפאלבארה”ב – אך אני לא רוצה לפתוח חשבון בנק ולשלם עמלות מיותרות.

שמעתי שיש בארה”ב, כרטיס אשראי של ויזה כמו שיש בארץ בדואר ישראל – בעצם, בו לא משלמים עמלות על דמי ניהול חשבון ומה שמפקידים שחשבון, במזומן, זה מה שיש וכך אפשר לשלם ולקנות.

למישהו יש ניסיון עם זה ויכול להמליץ למר אלעזר סלע מה כדאי לעשות?

אלעזר סלע
אלעזר סלע

להיפך, ב2017 לא היה מצב להשתמש בביטקוין כי הבלוקצ’יין הייתה עמוסה אז העמלות היו מטורפות. היום לאחר השיפורים העמלות זניחות ובכל מקרה הרבה יותר נמוכות מהעמלות בפייפל, מה שהופך את הביטקוין לדרך יעילה ונוחה מאד להעברת כספים ללא קשר למיקום.לא יודע בדיוק מה הקשיים או למה אבל מהנסיון שלי אפשר לדבר עם התמיכה שלהם והם יעילים מאד. יש נציגים דוברי עברית ובקיאים בנושא. אני משתמש בפייפאל בכל מקום בעולם ללא שום בעיות.הצלחתי לדבר היום עם שירות לקוחות של פייפאל ישראל ואמרה לי שהתחברות מחוץ לישראל לא תמיד אפשרית וזה לא מזהה אותי, אלא דורש זיהוי דרך שיחת טלפון או שליחת סמס למספר הישראלי (ואין לי יותר את הסים הישראלי) ובשירות לקוחות הציעו לי לפתוח חשבון פייפאל אמריקאי. היום אני נמצאת בלוס אנג’לס – כשהייתי באירופה לא הייתה לי שום בעיה.

שווה לשמור את המספר הישראלי לזיהוי. יש לי טלפון נייד עם סים ישראלי בבית של ההורים עם אפליקציה שמעבירה סמסים לאימייל. זה הפיתרון הכי טוב שהצלחתי למצוא לאימותים של פייפאל\אשראי ושאר החשבונות המקושרים למספר הישראלי.

אלעזר סלע נשאל על החרם כלפי ישראל

להלן שאלה שמכוונת למר אלעזר סלע כיצד החרם פוגע בישראל מבחינה כלכלית / חברתית / חוץ?
בגדול, אלעזר סלע מציין כי החרם זה רק עניין תקשורתי. צריך להבין שאנו מייצרים חלקים ולא מוצרים מוגמרים. רוב המוצרים שאנו מייצאים הם לא מוצרים מוגמרים, כל מחשב באירופה יש לו רכיב של מדינת ישראל או רכיב שמיוצר בקו הירוק ואת אלו לא מחרימים. מי שניזוק מהחרם של BDS הם אותם חקלאים שיש להם מוצר מוגמר או חברות אוכל שהיו מייצרים את האוכל ומעבירים לאירופה..אך בעיקר זה יותר הד תקשורתי מאשר נזק כלכלי.

flag-186476_640 (1)